בלשכת המסחר מציינים עוד כי ממשלות ישראל הכירו בהקמתו של שדה תעופה בינלאומי בצפון כפרויקט לאומי עוד ביולי 2002. ועדת בודינגר, שהממשלה אימצה את מסקנותיה בפברואר 2009, המליצה על הקמת שדה תעופה בינלאומי בצפון. אני מקווה ומאמין כי הכללת הקמתו של שדה התעופה הצפוני בתקציב 2015 וקביעת לו"ז לתחילת עבודות ולסיומן מסמנות כי הפעם מדובר לא רק בהחלטות אלא גם במימושן", ציין נשיא לשכת המסחר והתעשיה. רק לאחר שהושג סיכום עם חיל האוויר ועם משרד הביטחון, הביא משרד התחבורה את ההחלטה לממשלה.
הקיבולת של נתב"ג היא 16 מיליון נוסעים בשנה, והשדה מתקרב לקצה גבול הקיבולת. כבר בשנת 2015 הוא צפוי לעבור את רף 15 מיליון הנוסעים. שדה התעופה גליל אמור לקלוט את הנוסעים שנתב"ג לא יוכל לקלוט.
שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כ"ץ, הוא שדחף לכלול את ההחלטה במסגרת חוק תקציב המדינה. "הקמת השדה ברמת דוד תציב לראשונה את הגליל על המפה", אמר השר כ"ץ, "היא תביא פריחה ותעסוקה לאלפי עובדים בסביבה ותקדם את הכלכלה בכל הגליל, גם בבנייה עצמה וגם לאחר מכן. בכל מקום שמוקם שדה תעופה הוא מביא עימו פריחה כלכלית לכל האזור".
השר כ"ץ מבקש לבנות את השדה בהליך מזורז, שיימשך ארבע עד חמש שנים, והוא מתכוון ללוות אישית את הפרויקט. הבנייה תיעשה במנגנון BOT, בדומה לתהליך של בניית כביש 6, שבו החברה הפרטית שתזכה במכרז היא שתקים את השדה, תתפעל אותו, ולאחר 25 או 30 שנה תעביר אותו לידי המדינה.
במשרד התחבורה אומרים כי הבחירה ברמת דוד תביא לפריסה אידיאלית של נמלי תעופה בינלאומיים בישראל, עם שדה רמון בדרום, נתב"ג במרכז וגליל בצפון. עם תחילת עבודות הבנייה יחל משרד התחבורה בתכנון ובבנייה של דרכי גישה מודרניות ומהירות לנמל התעופה החדש.
שר התחבורה יביא לממשלה הצעת החלטה נפרדת, כפי שהיה בהחלטה על הקמת שדה רמון בתמנע. בחוק התקציב נאמר כי על פי התשתית העובדתית הקיימת, המיקום המועדף הוא במרחב בסיס רמת דוד והשטחים הסמוכים הנדרשים לשם הקמתו ותפעולו השוטף של שדה התעופה המשלים.
