ALRM CARGO international forwarding and customs clearance company מציגה לכם את הכללים בשילוח העיקריים בשילוח בינלאומי:
כללי:
הכללים הידועים כ-Incoterms®2010 אשר פותחו על ידי לשכת המסחר בינלאומית (ICC). כללים אלה המצויים בשימוש משנות השלושים של המאה הקודמת הוכרו על ידי היצואנים והיבואנים אשר חיפשו הגדרות ברורות באשר לזכויותיהם וחובותיהם בעת עיסוקם בסחר הבינלאומי. היצואן והיבואן, כאשר הסתמכו על אחד מכללי ה-Incoterms יכלו לראשונה להגדיר באופן ברור כיצד העלויות והסיכונים הקשורים לכל עסקה מתחלקים ביניהם. ההתפתחות המואצת של צורות ההובלה הבינלאומית ושיטות המסחר הכתיבה צורך בהגדרות חדשות ובעדכון של הכללים ולכן הוחלט ב- ICC להוציא לאור גרסה חדשה של הכללים אשר נכנסה לתוקף החל מינואר 2011 וידועה כ-Incoterms ® 2010 . מהדורה זו מפורסמת בפרסום מספר 715 של ICC הידוע בשם Incoterms ®2010 – ICC rules for the use of domestic and international trade terms
כעיקרון חוזה בין צדדים נכרת (מקבל תוקף) ע"י הצעה מצד לצד וקיבול ההצעה ע"י הצד השני. עיקרון נוסף הקיים בעולם הוא ששני הצדדים לעסקה חופשיים להחליט ביניהם את פרטי החוזה - גובה המחירים, תנאי התשלום, ע"ח מי מהצדדים יחולו עלויות שונות הקשורות למשלוח, מי יהיה אחראי בכל קטע מהעסקה וכו'. עיקרון זה הידוע כ- freedom of contract הוא לא מוחלט. במספר מדינות יש למלא אחרי דרישות חוקיות שונות. לעיתים קרובות קיימת דרישה שהחוזה יהיה "הוגן ומתקבל על הדעת" (fair and reasonable) . כל חוזה יהיה כפוף לחוק גם אם הצדדים אינן יודעים או מכירים את החוק היטב. בתקופתנו מקובל למדי שהחוזים הנערכים בין הצדדים, נעשים בקיצור נמרץ. חוזים הנערכים כך ידועים בכינוי shorthand transaction. בחוזה כזה ייכתב בפשטות שכמות מסוימת של טובין מסוג מסוים הוזמנה במחיר מסוים למשלוח בתאריך מסוים במקום מסוים. רק אם מדובר בסכומי כסף גדולים או בזמני הספקה ארוכים מאד, יטרחו הצדדים וינסחו חוזה מלא המפרט את זכויותיהם וחובותיהם.
הצדדים, אם כן, יעדיפו להשתמש בפורמט מקוצר של חוזה אחיד ככל האפשר. חוזים כאלה הידועים בדרך כלל בתוך "תנאים אחידים" (general standard conditions) מאפשרים לצדדים להתייחם למערכת חוקים ותקנות שהתקבלו מראש ולהבדיל מחוקים ממשלתיים שהוזכרו לעיל הם לא נכנסים לתוקף באופן אוטומטי אלא רק כאשר מזכירים אותם בחוזה: אולם כאשר הוזכרו, יהיו בתוקף ויחייבו את הצדדים גם אם אחד הצדדים (או שניהם) לא מבינים כל סעיף בהם. ברוך שחשוב מאד לעוסקים ביצוא ויבוא להכיר את התנאים האחידים בכל הנושאים החשובים שבסחר הבינלאומי וזאת לפני שהם נכנסים למערכת חוזים שייתכן ואינם מבינים בהם כראוי.
כבר בשנות העשרים של המאה ערכו ב-ICC מחקר בנושא הבנת כללי הסחר החשובים ביותר. הסתבר שהכללים מובנים בצורה שונה במדינות שונות. לעיתים קרובות היתה תוצאה של וויכוח מסחרי בין הצדדים תלויה במקום בו נערך הדיון המשפטי. עובדה זו גרמה לסיבוכים רבים ומיותרים והשפיעה על המשך המסחר בין יצואנים ויבואנים רבים. אי לכך היה ברור שיש צורך לפתח ולהוציא לאור ביאור ברור של כללי הסחר, ביאור שיהיה מקובל הן על היצואן והן על היבואן. כך הוצאו לאור לראשונה ב-1936- ה-Incoterms.
טבעם של דברים שכל צד לעיסקה פועל רציונאלית וירצה לקבל על עצמו מינימום אחריות וסיכון, לעתים אף תמורת תשלום גבוה יותר. לכן עלולים להיווצר בין הצדדים מחלוקות בסוגיות כמו:
א.
על מי מהצדדים חל נטל רכישת הביטוח ואיזה היקף ביטוח יירכש.
ב.
מי מהצדדים אחראי להתרת הטובין מרשות המכס ביצואו ו/או ביבוא.
ג.
מי מהצדדים יהיה אחראי להשגת רשיון יצוא או יבוא.
ד.
על מי מהצדדים חל נטל התשלום בגין טעינת ופריקת הטובין.
ה.
על מי מהצדדים החובה לארוז הטובין להובלה.
הפתרונות לשאלות אלה הנם בעלי חשיבות רבה לבנייתו המשותפת של "גרעין" חוזה הרכש. אי הסכמה בנוגע לאחת או יותר מהסוגיות הללו עלולה להביא לביטול העסקה כולה או למחלוקות במהלך ביצוע העסקה.
על מנת למנוע אי הסכמות יכולים הצדדים לבחור באחת משתי החלופות הקיימות:
1.
עריכת חוזה מפורט אשר יציין את כלל הסוגיות העומדות על הפרק בהתייחס לטובין נשוא עסקת המכר ויפרט את אופן חלוקת המטלות בין הצדדים.
2.
שימוש בכללי ה-Incoterms הכוללים בתוכם את התשובות לסוגיות הללו ואשר בעזרתם ניתן להגיע לתוצאה זהה לזו של חוזה מפורט ומורכב, בעלות נמוכה.
הפתרון המועדף, הנוח והזול הינו החלופה השניה המאפשרת כריתת חוזי מכר באמצעות "מסלול קיצור" בדמותם של כללי ה- Incoterms.
במשך השנים שונו הכללים מדי פעם, כך, בעוד שההוצאה הראשונה של ה-Incoterms התייחסה יותך לכללים השימושיים במסחר הנערך עם הובלה ימית, הרי שההוצאות המאוחרות, יותר של ה-Incoterms שיקפו את ההתפתחויות שחלו בענפים שונים בסחר הבינלאומי כמו בהובלה וכמו בסחר ללא ניירת. כך, למשל, ב-Incoterms 2000 יש התייחסות מרובה להעברת שטרי מטען בדרך אלקטרונית ולשימוש במסמכי הובלה ימית שאינם סחירים (Non-negotiable transport documents)
ניתן לומר שכללי ה-Incoterms מתארים שלוש נקודות קריטיות:
* נקודה קריטית ראשונה היא הנקודה הגיאוגרפית שבה מוגדר עד היכן נושא המוכר בנטל ההוצאות
ומהיכן נטל ההוצאות עובר לקונה.
* נקודה קריטית שנייה היא נקודה גיאוגרפית אף היא. זו הנקודה המגדירה היכן זיקת הביטוח (סיכון)
עוברת מהמוכר לקונה.
* נקודה שלישית היא לא נקודה גיאוגרפית אלא נקודת זמן. נקודה זו מגדירה מתי נטל האחריות
לביצוע שורת מטלות מוגדרות או פעולות מסוימות עוברת מהמוכר לקונה (כמו השגת רישיונות,
באחריות מי, תהליכי מכס ועוד) .
הנקודות הללו מאד חשובות ביותר. ההמלצה היא לא להשתמש בשום אופן באף אחד מהכללים ללא ציון אחת הנקודות הקריטיות, הגיאוגרפיות.
במשך השנים שונו הכללים מידי פעם. כך, בעוד שההוצאה הראשונה של ה-Incoterms התייחסה יותר לכללים השימושיים יותר בהובלה ימית, הרי שההוצאות המאוחרות יותר של ה-Incoterms שיקפו את ההתפתחויות שחלו בענפים שונים בסחר הבינלאומי, כמו בהובלה וכמו בסחר ללא ניירת. כך, במהדורת 2000 יש התייחסות מרובה להעברתם של שטרי מטען בדרך אלקטרונית ולשימוש במסמכים לא סחירים בהובלה ימית (Non negotiable transport documents).
חשוב להדגיש שכללי ה-Incoterms דנים אך ורק בחוזה המכר, וזאת בהקשר של מסירת הטובין שנמכרו, ממוכר לקונה. הכללים עוסקים רק במוצרים מוחשיים ואין בהם שום התייחסות למוצרים לא מוחשיים כגון תוכנה, או מכירת מידע וכיו"ב. מן הראוי גם לציין כי הכללים אינם עוסקים בשאלה היכן עוברת הבעלות בטובין מספק לקונה ואין בהם כל התייחסות לשיטת התשלום עליה הסכימו הצדדים לעיסקה.
ניתן לחלק את הכללים במהדורה 2010 לשני חלקים:
חלק ראשון כולל 7 כללים. אלה כללים מודרניים המתאימים לשימוש בכל סוגי ההובלה הבינלאומית ואשר מעניקים צילום לוגיסטי נכון של שרשרת האספקה המודרנית. חלק זה כולל את הכללים הבאים:
Ex Work - EXW
Free Carrier - FCA
Carriage Paid To - CPT
Carriage and Insurance Paid To - CIP
Delivered at Terminal - DAT
Delivered at Place - DAP
Delivered Duty Paid - DDP
חלק שני כולל 4 כללים. כללים אלה נחשבים מסורתיים יותר. השימוש בהם מומלץ להובלה ימית בלבד ולמטעני צובר או מטענים גדולים ו/או כבדים במיוחד. חלק זה כולל את הכללים:
Free Alongside Ship - FAS
Free on Board - FOB
Cost and Freight - CFR
Cost, Insurance Freight - CIF
סה"כ, אם כן כוללת גרסה 2010 של הכללים, 11 כללים.
חשוב לציין מספר עקרונות לכללי מהדורה 2010:
1.
לצדדים לעסקה יש מרחב פעולה וגמישות לסטות מנוסח ההגדרות ולהחיל חובות זה על זה, גם לא לפי הכללים. זאת, בתנאי שהצדדים הסכימו על כך מראש ובכתב, בחוזה המכר בין הצדדים.
2.
המונח "אינקוטרמס" הפך לראשונה להיות סימן רשום - Incoterms® 2010 .
3.
השימוש בכללים אינו ייחודי לסחר הבינלאומי אלא גם לסחר פנים-ארצי.
4.
כללי אינקוטרמס 2010 הפכו את המסמכים האלקטרוניים לשווי ערך למסמכי נייר מודפסים, ובתנאי שהצדדים הסכימו על השימוש בהם אבל בכפוף לנוהג הקיים במדינות. מן הראוי להדגיש כי כל עוד המכס בישראל לא יכיר במסמכים אלקטרוניים, לא ניתן יהיה ליישם הוראה זו בארץ.
5.
שני הצדדים חייבים הדדית למסור מידע רלוונטי, ויסייעו כמיטב יכולתם זה לזה, על מנת לא לעכב את המשלוח. אי מסירת מידע שהיה נדרש לאחד הצדדים בזמן, עלולה לגרום לצד השני להוצאות מיותרות ורבות. לכן, לפי הכללים, צד שלא ימסור מידע רלוונטי נדרש, עלול לשאת בעלויות הכרוכות בכך, אם אי מסירת המידע גרמה לצד השני להוצאות מיותרות.
חלוקת המונחים לשניים, בהתאם לנאמר לעיל לא הוטמעה עדיין בצורה מספקת. יש להדגיש שבהובלה ימית, במכולות ו/או בהובלה אווירית לא מומלץ להשתמש במנוחים FAS, FOB, CFR, CIF. במונחים אלה ההמלצה היא להשתמש רק בהובלה ימית של מטעני צובר ומטענים גדולים וכבדים שאינם מובלים במכולות. בהובלת מטענים במכולו ו/או בהובלה אווירית מומלץ להשתמש במונחי FCA, CPT, CIP.
להלן טבלה קצרה המסכמת את הנושא:
הסבר קצר של הכללים:
כללים לשימוש בכל סוגי ההובלה הבינלאומית:
EXW (place of delivery) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה, המוכר מסיים את התחייבויותיו בעסקה כאשר מעמיד את הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה, במקום בו נוהגים לנפק טובין במפעל / מחסן המוכר, במדינת הייצוא. מסירת הטובין אינה כוללת ביצוע הליכי שחרור מכס יצוא ואין היא כוללת טעינתם על הרכב הבא לאספם. חשוב להדגיש שחובתו ששל הקונה היא לאסוף את המטען במקום ובמועד שנקבע, כולל הטעינה כלי רכב הבא לאוספו.
זיקת הביטוח, נטל ההוצאות ונטל האחריות עוברים מקונה למוכר עם העמדת הטובין, במסגרת התקופה המוסכמת, לרשות הקונה במחסן המוכר. במכירה בתנאי EXW ההוצאות והאחריות של המוכר הן מינימליות.
EXW – Ex Works
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
במפעל/מחסן של המוכר, במדינת היצוא כולל אריזת הטובין ליצוא לא כולל הטענה על כלי הרכב.
במפעל/מחסן של המוכר, במדינת היצוא, כולל הטענה על כלי הרכב.
FCA (place of delivery) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה, המוכר מסיים את התחייבויותיו מסירת הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה, מתבצעת על ידי העברתם לחזקת מוביל בינלאומי (אותו קבע הקונה ) במדינת היצוא ולאחר ביצוע הליכי מכס יצוא. מוביל הוא הצד אתו התקשרו בחוזה ההובלה (The carrier is the party with whom carriage is contracted)
אם מסירת הטובין למוביל תיעשה בחצר המוכר, חלה חובה על המוכר לטעון את הטובין על כלי הרכב. במסירה במקום אחר במדינת היצוא, על המוכר להעמיד את הטובין על גבי
זיקת הביטוח, נטל ההוצאות ונטל האחריות עוברים מקונה למוכר עם מסירת הטובין, נשוא עסקת המכר, לחזקתו של המוביל הבינלאומי במדינת היצוא.
FCA – Free Carrier
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם מסירת הטובין לחזקתו של המוביל הבינלאומי במדינת היצוא, לאחר ביצוע ותשלום עבור הליכי מכס ביצוא.
עם מסירת הטובין לחזקתו של המוביל הבינלאומי במדינת היצוא.
CPT (place of destination) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה המוכר משלם עבור הובלתם של הטובין, נשוא עיסקת המכר, עד למקום יעד נקוב במדינת היבוא. זאת ללא שחרורם מהמכס, בנמל היעד. זיקת הביטוח עוברת ממוכר לקונה עם מסירת הטובין למוביל במדינת היצוא. בשימוש בכלל זה חלה התפצלות בין הנקודה הקריטית של ההוצאות לנקודה הקריטית של הסיכונים. בעוד שהמוכר נושא בסיכונים עד למסירה למוביל במדינת המוצא, הרי שהוא נושא בהוצאות עד לנקודת מוסכמת במדינת היעד. יש לציין שחוזה ההובלה חייב לספק הובלה בנתיב הרגיל, בכלי שיט ימי מסוג המשמש בדרך כלל להובלת הטובין, נשוא עיסקת המכר.
CPT – Carriage Paid to
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם הגעת הטובין למקום מוסכם במדינת היבוא
עם מסירת הטובין לחזקתו של המוביל הבינלאומי במדינת היצוא, לאחר ביצוע ותשלום עבור הליכי מכס ביצוא
CIP (place of destination) Incoterms ® 2010
כלל זה דומה מאד לכלל CPT. מה ששונה ביניהם זה נושא הביטוח הימי. בשימוש בכלל זה על המוכר לרכוש פוליסת ביטוח ימי לטובת הקונה. בהעדר הנחיות מהקונה, הכיסוי הביטוחי לפי פוליסה זו אמור להיות, לפי מהדורת 2010 הזול והמצומצם ביותר. אם הקונה מעוניין בכיסוי נוסף - עליו להודיע על כך למוכר.
על המוכר להסדיר את נושא הביטוח עם מבטחים בעלי מוניטין וזאת במטרה לאפשר לקונה או לכל גורם אחר בעל זיקת ביטוח לטובין להגיש תביעה ישירות למבטחים. על פוליסת הביטוח לכסות את ערך הטובין ועוד 10% (110%) ובמטבע בו נעשתה העסקה. הביטוח בתוקף מנקודת המסירה ועד לפחות מקום היעד הנקוב.
CIP – Carriage and Insurance Paid to
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם הגעת הטובין למקום מוסכם במדינת היבוא כולל תשלום הפרמיה עבור הביטוח הימי
עם מסירת הטובין לחזקתו של המוביל הבינלאומי במדינת היצוא, לאחר ביצוע ותשלום עבור הליכי מכס ביצוא
DAT (named terminal at port or place of destination) Incoterms ® 2010
כלל המציין כי מסירת המטען לקונה תתבצע לאחר פריקתם במסוף (כמו רציף, מחסן, מסילת ברזל, מסוף מטענים אווירי). על המוכר למסור את הטובין במסוף לאחר פריקה מאמצעי ההובלה.
DAT – Delivered at Terminal
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עד להגעת הטובין למסוף בנמל היעד, לאחר פריקתם ללא תשלום תהליך מכס ו/או מסים במדינת היבוא.
עד להגעת הטובין למסוף בנמל היעד, לאחר פריקתם ללא תשלום תהליך מכס ו/או מסים במדינת היבוא.
DAP (named place of destination) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה, מילא המוכר את התחייבויותיו, כאשר מסר הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה בנקודת מסירה מוסכמת בין הצדדים לעסקה, במדינת היעד, לא כולל תשלום בגין מכס ו / או מסים. על הקונה חלה החובה להתיר, על חשבונו, את הטובין המיובאים מרשות המכס.
זיקת הביטוח, נטל ההוצאות, למעט תשלום בגין מכס ומסים, ונטל האחריות עוברים ממוכר לקונה עם מסירת הטובין לקונה או לנציג מטעמו, בנקודה מוסכמת במדינת היבוא.
DAP – Delivered at Place
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם מסירת הטובין בנקודה מוסכמת במדינת היבוא לאחר שחרורם ממכס, למעט תשלומי מכס ומסים וללא תשלום עבור הפריקה בנקודה המוסכמת.
עם מסירת הטובין בנקודה מוסכמת במדינת היבוא למעט תהליכי מכס ביבוא.
DDP (named place of destination) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה, מילא המוכר את התחייבויותיו, כאשר מסר הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה בנקודת מסירה מוסכמת בין הצדדים לעסקה, במדינת היעד, כולל תשלום בגין מכס ו / או מסים. על המוכר חלה החובה להתיר, על חשבונו, את הטובין המיובאים מרשות המכס.
זיקת הביטוח, נטל ההוצאות, כולל תשלום בגין מכס ומסים, ונטל האחריות עוברים ממוכר לקונה עם מסירת הטובין לקונה או לנציג מטעמו, בנקודה מוסכמת במדינת היבוא.
השימוש בכלל זה הוא בכל אמצעי ההובלה.
DDP – Delivered Duty Paid
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם מסירת הטובין בנקודה מוסכמת במדינת היבוא לאחר תשלומי מכס ומסים ללא תשלום עבור הפריקה בנקודה המוסכמת.
עם מסירת הטובין בנקודה מוסכמת במדינת היבוא .
כללים לשימוש בהובלה ימית:
FAS (named port of shipment) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה מסיים המוכר את התחייבויותיו לאחר מסיירת הטובין, נשוא עסקת המכר, לקונה, לאחר ביצוע הליכי מכס יצוא, ברציף בנמל מדינת היצוא אשר ממנו יוטענו לסיפון האונייה.
זיקת הביטוח, נטל ההוצאות ונטל הביטוח עוברים מקונה למוכר עם אחסנת הטובין, נשוא עסקת המכר, ברציף אשר ממנו יועמסו הטובין, המיועדים ליצוא, על סיפון האונייה לאחר ביצוע תהליך המכס ביצוא, על ידי המוכר.
FAS – Free Alongside Ship
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
ברציף נמל מדינת היצוא, לאחר ביצוע ותשלום עבור הליכי מכס ביצוא
ברציף נמל מדינת היצוא, לאחר ביצוע ותשלום עבור הליכי מכס ביצוא
FOB (named port of shipment) Incoterms ® 2010
נחשב כאחד מכללי ה-Incoterms המפורסמים ביותר. המוכר מסיים את התחייבויותיו עם מסירת הטובין על סיפון האוניה, שנקבעה ע"י הקונה, בנמל המוצא הנקוב או לגרום לכך שהטובין ימסרו כך למשלוח (זאת במיוחד במכירה של סחורות (commodities) שם נהוגה שיטה של מכירות רבות ולא תמיד המוכר הראשון הוא המוכר הסופי). מסירת המטען תיעשה לאחר תהליך המכס במדינת היצוא. המוכר יוכל לבצע את ההתקשרות עם המוביל הימי אם וכאשר בקשה כזו נמסרה למוכר על ידי הקונה. נטל הסיכון וההוצאות עובר לקונה עם מסירת הטובין על סיפון האונייה.
FOB – Free on Board
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם מסירת הטובין על סיפון האנייה בנמל היצוא
עם מסירת הטובין על סיפון האנייה בנמל היצוא
CFR (named port of destination ) Incoterms ® 2010
בשימוש בכלל זה זה המוכר משלם עבור הובלתם של הטובין, נשוא עיסקת המכר, עד נמל היעד המוסכם על הצדדים, ללא שחרורם ממכס, בנמל היעד. זיקת הביטוח עוברת ממוכר לקונה עם מסירת הטובין על סיפון האוניה אחר שעברו את כל הליכי המכס בנמל היצוא. יש לציין שחוזה ההובלה חייב לספק הובלה בנתיב הרגיל, בכלי שיט ימי מסוג המשמש בדרך כלל להובלת הטובין, נשוא עיסקת המכר. בשימוש בכלל זה חלה התפצלות בין הנקודה הקריטית של ההוצאות לנקודה הקריטית של הסיכונים. בעוד שהמוכר נושא בסיכונים עד למסירת הטובין על סיפון האנייה בנמל היצוא, הרי שהוא נושא בהוצאות עד לנמל היעד המוסכם.
CFR – Cost and Freight
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם הובלת המטען לנמל היעד המוסכם, ללא תהליך המכס ביבוא.
עם מסירת הטובין על סיפון האנייה בנמל היצוא
CIF (named port of destination) Incoterms ® 2010
כלל זה דומה מאד לכלל CFR. מה ששונה ביניהם זה נושא הביטוח הימי. בשימוש בכלל זה על המוכר לרכוש פוליסת ביטוח ימי לטובת הקונה. בהעדר הנחיות מהקונה, הכיסוי הביטוחי לפי פוליסה זו אמור להיות, לפי מהדורת 2010 הזול והמצומצם ביותר. אם הקונה מעוניין בכיסוי נוסף - עליו להודיע על כך למוכר.
על המוכר להסדיר את נושא הביטוח עם מבטחים בעלי מוניטין וזאת במטרה לאפשר לקונה או לכל גורם אחר בעל זיקת ביטוח לטובין להגיש תביעה ישירות למבטחים. על פוליסת הביטוח לכסות את ערך הטובין ועוד 10% ( 110%) ובמטבע בו נעשתה העסקה. הביטוח בתוקף מנקודת המסירה ועד לפחות מקום היעד הנקוב.
CIF – Cost, Insurance and Freight
סיום הוצאות המוכר
סיום סיכוני המוכר
עם הובלת המטען לנמל היעד המוסכם, ללא תהליך המכס ביבוא, כולל תשלום הפרמיה עבור הביטוח הימי.
עם מסירת הטובין על סיפון האנייה בנמל היצוא
ההסברים לעיל הם הסברים קצרים ולא ממצים ובוודאי שאין לסמוך עליהם בלבד.
